משחקים

משחק הוא פעילות שנועדה לרוב למטרות הנאה, שעשוע, וכיף. נהוג לשחק משחקים בעיקר לצורכי בידור בשעות הפנאי.  למשחקים ערך נוסף גם בתחומים אחרים כמו למשל, למידה, העלאת מוטיבציה, הסחת דעת, הפגת מתחים, ולעיתים יכולים לשמש אפילו לטיפול. יש משחקים פשוטים שקל להסביר ומשחקים מורכבים יותר שדורשים חשיבה, ודמיון מפותח. למשחק תפקיד מרכזי בלמידה אצל בני אדם וינקים נוספים בצעירותם.  רק בני אדם ממשיכים לשחק במשך כל ימי חייהם – חלק מתופעה הנקראת נאוטניה.

ממתי יש משחקים?

המשחקים קיימים מתקופה מאוד מוקדמת בהיסטוריה האנושית החל מהתקופה הפרה- היסטורית. עדויות מוקדמות למשחקים אפשר למצוע בדתות השונות. ביהדות למשל, אנחנו מכירים את הסביבון שנהוג לשחק בו בחנוכה. משחקים רבים עוברים מדור לדור וכנראה שמישו בעבר כאמצעי חשוב לשימור הידע.

איך משחקים?

כשרוצים לשחק חייבים להתקיים כמה תנאים בסיסים שמבדלים בין משחק לבין פעילויות אחרות:

• כללים ברורים ומוגדרוים שמוסכמים על ידי השחקנים.
• השתתפות מרצון של השחקנים.
• תחומי זמן ומקום למשחק.

למה משחקים כל כך חשובים?

למשחקים תפקיד משמעותי בהתפתחות ילדים. מלבד השעשוע והכיף שיש בהם הם מאפשרים פיתוח של הדמיון, התמודדות עם אתגרים, שיתופי פעולה, פיתוח חשיבה, ועוד… ולכן, הורים מבינים את החשיבות שבהם ומעודדים את ילדיהם לשחק עם חברים. התחומים העיקרים שאפשר לפתח במשחקים הם: קוגניציה – משחקים בכלל ומשחקי חשיבה במיוחד מעולים לשיפור מיומנויות חשיבה ופעילות המוח. הם תורמים לשיפור יכולות הריכוז והקשב, זיכרון, תפיסה, וחשיבה כמותית ולוגית. ילדים מפתחים אסטרטגיות של פתרון בעיות והסקת מסקנות תוך כדי משחק. מוטוריקה – משחקים מסויימים כמו משחקי כדור, ג’אגלינג, ומשחקי ספורט מפעילים ומאמנים את השרירים, ותורמים לשיפור המוטוריקה הגסה והעדינה. תקשורת  – במהלך המשחק לומדים כיצד לתקשר עם חברים הקבוצה / השחקן היריב. ישנם משחקים בהם מתקיים משא ומתן כמו מונופול למשל. הילדים לומדים כיצד להביע את עצמם ולתרגם את מחשבותיהם לסביבה. למידה – התנסות במהלך המשחק וחזרתיות ואף לעיתים חיקוי השחקן השני משפרים מאוד את יכולת הלמידה. משחקים שונים מפתחים למידה שונה, משחקי כדור למשל, יכולים לפתח למידה של חוקי טבע ופיזיקה. יצירתיות– הרבה משחקים דורשים יצירתיות בין אם אלה משחקי חשיבה, משחקים בהם השחקנים נדרשים לפתור בעיות ביחד או לחוד, ומשחקי ג’אגלינג. ככל שמשחקים יותר ככה נעשים יותר יצירתיים. כישורים חברתיים 🤝– במשחקים לומדים הילדים להיות כפופים למערכת חוקים מוסכמת על כל הצדדים. יש ערך רב בשמירה על החוקים ולמידה של להפסיד בכבוד. בנוסף שיתופי פעולה בתוך המשחק מלמדים כיצד לייצר שיתופי פעולה גם בחיים האמיתיים.

סוגים של משחקים

יש הרבה דרכים לשחק משחקים, וכנראה שגם אין דרך שהיא הכי נכונה למשחק, כמו שאין הגבלה של גיל למשחקים. באופן כללי אפשר לחלק את המשחקים לקטגוריות עיקריות והיחסים בינהם- משחקי מזל – תלויים לרוב בגורם חיצונוי כמו קלפים או קוביות, לשחקנים לרוב אין שליטה ממשית על המשחק והם בונים על כך ש”המזל יאיר להם פנים” במשחק. דוגמא למשחק מבוסס מזל הוא “מלחמה”. משחקי מיומנות – בהם לשחקן יש יותר יכולת השפעה על מהלך המשחק בעזרת אסטרטגיה בה הוא נוקט. משחקים מהסוג הזה מאופיינים בהשתפרות תוך כדי למידה ואפשר לצפות שככל שהשחקן ישחק בהם יותר הוא יישתפר. דוגמא למשחק מבוסס מיומנות הוא משחק השחמט. משחקי תחרות- התחרות יכולה להיות מול שחקן אחר, מול קבוצה, מול מחשב, או השחקן מול עצמו. תחרותיות מעלה את המוטיבציה ואת הנכונות להצליח במשחק. במקרים מסוימים תחרותיות יכולה לפגוע בהנאה במשחק. שחקנים מסוימים שמאוד חשוב להם לנצח עשויים להפר את הכללים בשביל הניצחון. חשוב להקפיד על משחק הוגן ובמיוחד כאשר מדובר על ילדים רצוי להקפיד ולהתתעקש איתם על הוגנות במשחקים וללמד אותם כי הניצחון הוא לא הדבר החשוב ביותר במשחק.